בע"מ 34307-09-24

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של החלטת בית המשפט העליון (בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים) בע"ם 34307-09-24, בהתבסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **כותרת ההחלטה:** החלטה בבקשת רשות ערעור. **ערכאה:** בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים. **שופט:** כבוד השופטת דפנה ברק-ארז. **הצדדים:** * **מבקש:** פלוני (הבן). * **משיבה:** פלונית (האם). **רקע עובדתי:** ההליך הנוכחי עוסק בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, שדחה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה. הסכסוך המשפחתי נובע מהעברת מלוא זכויות האם בדירת מגוריה לבנה (המבקש) בשנת 2020. **ההליך הקודם:** 1. **בית המשפט לענייני משפחה (תמ"ש 21603-12-23):** * האם (המשיבה) הגישה תביעה לביטול העברת הזכויות לבנה. * הבן (המבקש) עתר לסילוק התביעה על הסף בטענת מעשה בית דין, בהתבסס על פסק דין קודם בין הצדדים מיום 24.5.2022. * בית המשפט לענייני משפחה דחה את הבקשה לסילוק על הסף. הוא קבע כי בשל נסיבותיו המיוחדות של המקרה, יש לבחון את טענות הצדדים לעומקן בזהירות. 2. **בית המשפט המחוזי (רמ"ש 12825-05-24):** * הבן (המבקש) הגיש בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה. * בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור. הוא הדגיש כי מדובר בהחלטה דיונית, שרק במקרים חריגים ניתן להתערב בה. נקבע כי לא התקיימו נסיבות חריגות, וכי לגוף העניין לא נפלה שגגה בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה. **החלטת בית המשפט העליון (כבוד השופטת ברק-ארז):** בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור של הבן (המבקש). **ניתוח משפטי:** 1. **עקרון "גלגול שלישי" ודרישת הרשות:** * ההחלטה מדגישה את הכלל לפיו בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון הינה "גלגול שלישי" (לאחר החלטת בית משפט השלום/לענייני משפחה, ולאחר החלטת בית המשפט המחוזי). * תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (החלה גם מכוח תקנה 44 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה) קובעת כי בית המשפט העליון ידון בבקשת רשות ערעור רק בהתקיימותם של "טעמים מיוחדים שיראו כטעמים מיוחדים". * השופטת ברק-ארז קבעה כי המבקש לא עמד ב"רף המצמצם" הנדרש למתן רשות ערעור בגלגול שלישי. 2. **התערבות בהחלטות דיוניות:** * נקודה מרכזית בהחלטה היא הדגשת האופי הדיוני של ההחלטה הנדונה (דחיית בקשה לסילוק על הסף). * בית המשפט העליון חזר על ההלכה הפסוקה לפיה ערכאת הערעור נוטה להתערב בהחלטות דיוניות **במקרים חריגים בלבד**. * אף בית המשפט המחוזי הדגיש זאת כאשר דחה את בקשת רשות הערעור הראשונה. 3. **סילוק על הסף:** * הבקשה לסילוק על הסף, שנדחתה בבית משפט לענייני משפחה, היא בקשה פרוצדורלית מהותית. * דחיית בקשה כזו, במיוחד כאשר מדובר בטענת מעשה בית דין, מתבצעת רק כאשר ברור על פניו כי אין כל סיכוי לתביעה. * בית המשפט לענייני משפחה קבע כי בשל "נסיבותיו המיוחדות של המקרה", יש צורך בבחינה מעמיקה של טענות הצדדים. קביעה זו, בראשית ההליך, נראית סבירה ולא מצדיקה התערבות בשלב זה. 4. **"נסיבות מיוחדות" והיעדר שגגה:** * השופטת ברק-ארז אימצה את קביעות בית המשפט המחוזי כי לא התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות התערבות. * הדבר מחזק את ההלכה לפיה בית המשפט העליון אינו "ערכאת ערעור נוספת" על החלטות ביניים, אלא מתערב רק במקרים קיצוניים של שגגה מהותית או עיוות דין. * נקבע כי אף לגוף הדברים, לא נמצאה שגגה בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה. 5. **התקדמות ההליך לגופו:** * ההחלטה מדגישה כי טענות הצדדים יתבררו במסגרת ההליך העיקרי בבית המשפט לענייני משפחה. * משכך, אין עילה להתערב בהחלטה הדיונית בשלב ראשוני זה, שכן הפרוצדורה נועדה לאפשר בירור מלא של המחלוקות. 6. **היעדר צורך בתשובה:** * החלטת בית המשפט העליון לדחות את הבקשה **ללא צורך בתשובת המשיבה** מעידה על כך שהבקשה חלשה על פניה, וכי לא היה מקום להאריך את הדיון. **חידוש משפטי (במסגרת החלטה זו):** ההחלטה אינה מציגה חידוש משפטי מהותי, אלא מהווה יישום מדויק של הלכות קיימות בנוגע לגבולות סמכותו של בית המשפט העליון לדון בבקשות רשות ערעור, ובמיוחד בהחלטות דיוניות ובדחיית בקשות לסילוק על הסף. היא מדגישה את הזהירות הנדרשת ואת הרף הגבוה הנדרש לקבלת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". **סיכום:** בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור, תוך שהוא מאמץ את החלטות בית המשפט המחוזי ובית המשפט לענייני משפחה. ההחלטה מבוססת על העיקרון כי ערכאת הערעור אינה מתערבת בהחלטות דיוניות, ובפרט בדחיית בקשה לסילוק על הסף, אלא במקרים חריגים בלבד. במקרה זה, לא נמצאו המקרים החריגים או השגגה המהותית הנדרשת להתערבות, וההליך ימשיך להתברר לגופו בבית משפט לענייני משפחה.