ת"א 5786-08-07

תקציר

התובע, שהיה מהנדס תעשייה וניהול, טען כי המדינה, באמצעות עובדיה, עשתה לו עוול בכך ששיבשה את גיוסו למשטרה והגישה נגדו שלושה כתבי אישום, שבסופו של דבר בוטלו או בוטלו. התובע טען כי פעולות המדינה התבססו על מניעים זרים ונועדו לפגוע בו, וכי כתוצאה מפעולות אלה נפגעה יכולתו להתפרנס. עוד טען התובע כי שירות התעסוקה עשה לו עוול בכך ששלל ממנו את הזכות להבטחת הכנסה וסירב לשלוח אותו לקורסים, וכי התנהלות זו תרמה לפגיעה ביכולתו להשתכר. עוד טען התובע כי המדינה ביצעה נגדו עוולות נוספות, לרבות לשון הרע ותקיפה. המדינה הכחישה את הטענות וטענה כי טענות התובע התבססו על דפוסי התנהלותו שלו, שהובילו לפתיחת חקירות נגדו ולהחלטות שהתקבלו בעניינו. בית המשפט קבע כי טענות התובע בנוגע לאירוע בהוצאה לפועל התקבלו באופן חלקי. בית המשפט מצא כי החקירה לא מוצתה כנדרש ביחס לעבירה של תקיפת עובד ציבור, וכי היה על התובע לעשות מאמצים רבים עד לביטול כתב האישום. עוד קבע בית המשפט כי המדינה ביטלה שני כתבי אישום נוספים שהוגשו נגד התובע במהלך שנות התשעים, וכי לא ניתן לכך הסבר מניח את הדעת. בית המשפט קבע כי המכלול המצטבר בא לידי ביטוי בהגשת שלושה כתבי אישום, שאף אחד מהם לא הגיע לבירור כלשהו, מבלי שניתן הסבר משכנע על ידי המדינה, והתנהלות זו הטילה נטל מתמשך על התובע. בית המשפט פסק לתובע פיצוי בסך 125,000 ₪ בגין עוגמת נפש. יתר טענותיה של התובעת נדחו.