ע"א 2216/09

תקציר

מדובר בשני ערעורים ובערעור נגדי על סכסוך דמי תיווך שניתן על ידי בית משפט השלום בתל אביב, במסגרתו הצליחו מתווכים לתבוע שכר טרחה מצבי סטריקובסקי ומעורבים נוספים בעסקת נדל"ן. בתחילה הסכים סטריקובסקי לדמי תיווך לרכישת נכס ברחוב יבנה, עליו חתם בהמשך לצד השותפים יצחק לזר ומאור זינגר. טענות עקרוניות שהתעוררו כללו האם ניתן להטיל אחריות על שותפים שלא חתמו פיזית על הסכם התיווך, אשר אושרו על ידי הערכאה הנמוכה יותר, תוך ציון שותפויות מבוססות שקדמו להסכם התיווך והעניק לסטריקובסקי סמכות כללית לפעול בשם השותפות. בית המשפט מתח ביקורת על טענות המערערים לבורות ומצא כי הם פעלו בחוסר תום לב כדי להתחמק מתשלום. חלק מהצדדים ערערו על אחריותם ועל הערעור הנגדי של התיווך על פרטי מע"מ וריבית. ערכאת הערעור תמכה בהחלטת הערכאה הנמוכה יותר, שקבעה כי קיימת שותפות, המחייבת את כל השותפים בתשלום דמי תיווך, תוך כיבוד סעיף 14 לפקודת השותפויות. עם זאת, היא לא קבעה אחריות לחברות שהוקמו לאחר ההסכם אלא אם אושר במפורש. חברות לא מבוססות, כמו חגית פרויקט בע"מ, היו פטורות מהחובה מכיוון שלא הייתה התחייבות רטרואקטיבית. הוצאות נפסקו למערערים שערעוריהם התקבלו. פסק הדין נחתם בכך שהתיר ערעורים מסוימים ודחה אחרים, תוך התחשבות בדמי תיווך, ובעיקר הוספת מע"מ שהושמט בטעות בפסק הדין הראשוני.