ע"א 50553-05-17

תקציר

בין המערער למשיב היו יחסים עסקיים כאשר הראשון שימש ערב לחובותיו של האחרון כלפי חברה שבבעלות הראשון. המשיב תבע את המערערת בגין חוב החברה, תוך הצגת כרטיס חשבון כראיה. המערערת התנגדה לקבילות כרטיס החשבון בטענה שלא מדובר במסמך מקורי, אך בית המשפט קיבל אותו כאותנטי ומצא את מר מטר, הבעלים של המשיב, אמין. בית המשפט דחה גם את טענת המערערת כי המשיב לא היה מחזיק בשיק חתום על ידו, וקבע כי הוא נמסר כבטוחה נוספת לחובות החברה ולא לעסקה פרטית נפרדת כפי שטענה המערערת. פסק דינו של בית משפט קמא, שכלל הוצאות כספיות ושכר טרחת עורך דין, אושר אפוא. הערעור נדחה, והמערער חויב לשלם הוצאות משפט בסך 12,000 ₪, כאשר יתרת הסכום מפיקדון הערבות תוחזר בתוך 15 יום. החלטה זו התקבלה על יסוד הראיות שהוצגו ומהימנותם של עדים, ללא כל התערבות בקביעותיו של בית משפט קמא.