עת"מ 891/06

תקציר

פסק הדין הנדון דוחה את עתירתה של אישה להשבת רישיון ישיבת הקבע שלה לאלתר. העותר, שהתגורר בארה"ב במשך 14 שנה, חזר לישראל בשנת 2004. בקשתה להשבת רישיון ישיבת הקבע נדחתה על ידי המשיב בנימוק שהיא חיה מחוץ לישראל למעלה מ-7 שנים ולכן פג תוקפו של רישיונה. המשיב גם הטיל ספק בכנות כוונתה של העותרת לחיות בישראל דרך קבע בהתחשב בכך שבעלה, מרבית ילדיה, אמה ואחותה מתגוררים בארצות הברית. העותר ערער על החלטה זו בבית המשפט, וטען כי החלטת המשיב מנוגדת לתצהיר שרנסקי, הנחיה פנימית המתווה את התנאים בהם יחזיר שר הפנים את רישיונות ישיבת הקבע של מי שהתגורר מחוץ לישראל למעלה מ-7 שנים. בית המשפט מצא כי החלטת המשיב שלא להחזיר את ההיתר לאלתר הייתה מוצדקת, שכן העותרת לא עמדה בדרישות תצהיר שרנסקי, ונוכח קשריה ההדוקים לארצות הברית. זאת ועוד, המשיב היה רשאי לקבוע כי נוכחותה הפיזית של העותרת בישראל אין פירושה בהכרח כי "מגוריה" שם הם קבועים. בית המשפט דחה את העתירה והורה לעותר לשלם למשיב שכר טרחת עורך דינו בסך 5,000 ש"ח.