ת"א 12059-09-16

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את טענת התובעת לרשלנות כלפי הנתבעת. התובע לא הביא ראיות מספיקות כדי לעמוד בנטל ההוכחה הנדרש לתביעתו. עדויותיהם לא היו ברורות או משכנעות, והכילו מספר סתירות ואי-בהירות בנוגע לפרטים מהותיים של התאונה, אשר הטילו ספק באמינותם. כך למשל, התובע ציין בתחילה כי התאונה התרחשה בשעות הצהריים אך בהמשך שינה את גרסתו לערב, מבלי יכולת להסביר את פער השעות. הם גם נמנעו מלהציג עדויות של עדים רלוונטיים, כולל חבר שנחלץ לכאורה לעזרתם לאחר האירוע ואמם, שעל פי דיווחים הייתה בבית באותה עת. בנוסף, הרשומות הרפואיות לא תמכו בטענת התובע והצהרותיהם הקודמות על תאונות סתרו את עדותן. התובע גם לא הביא כל ראיה לגבי האשם לכאורה שצולם, לרבות האופניים המעורבים, שלטענתם השאירו בזירה. התמונה עצמה לא סיפקה כל הוכחה לטענות התובע, מה גם שהיא לא תוארכה. עוד מצא בית המשפט חשד כי התובע לא דיווח על האירוע לעירייה הנתבעת מיד ואף לא לאחר התאונה, דבר שהעלה ספק לגבי אמיתות הטענה. כמו כן, הציגה הנתבעת ראיות משכנעות, לרבות דוחות ויומני עבודה, המצביעות על כך שלא התקבלו דיווחים על מפגעים בתקופה הנקובה וכי לא בוצעו עבודות באזור בעת התאונה הנטענת. הנתבע נהנה גם מחזקת התקינות המינהלית, והתובע לא הביא ראיות מספיקות כדי להתגבר על חזקה זו. כתוצאה מכך הגיע בית המשפט למסקנה כי העירייה אינה אחראית למטרד הנטען והנדון, והנדון, לרבות הבקשה להוצאות משפט, נדחתה. התובע חויב לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 5,000 ₪.