עמ"נ 72781-01-23

תקציר

בית המשפט החליט כי הערעור שהגישו המערערים, שהם ככל הנראה בני זוג, על החלטת המשיב, ככל הנראה משרד הפנים, דינו להידחות. החלטת המשיב כי על המערערים לעזוב את ישראל מוצדקת, שכן המערערת לא ערערה על פסק דין קודם שהורה להם לעזוב את הארץ עד ליום 21.3.2022 ולפיכך שהו שלא כדין. בית המשפט מכיר בכך שהמשיבה פעלה על פי ההליכים המתאימים והפעילה שיקול דעת סביר במקרה זה. טענות המערערים בדבר טעויות וסתירות פרוצדורליות לא התקבלו. בית המשפט הדגיש את חשיבות השמירה על החלטות בית המשפט ושלטון החוק, שהמערער לא כיבד בכך שלא יצא מישראל במועד. גם זכותו של המערער לחיי משפחה הוכרה אך אוזנה עם האינטרסים של המדינה ואזרחיה. מאחר שהמערערים שהו בארץ שלא כדין, החליט בית המשפט כי יש למנוע מהם סעד ועליהם לעזוב את ישראל עד ליום 6.6.23. אם המערער לא יעמוד בדרישות, ייפתחו הליכי אכיפה. בית המשפט פסק גם את הוצאות המשפט, חייב את המערערים בסכום מופחת של 7,000 ₪ הוצאות, וקבע כי כספי הערבות שהופקדו יוחזרו למערערים לאחר שהמערער יעזוב את הארץ. פסק דין זה הינו סופי ומחייב הן את המערערים והן את רשויות המינהל.