עת"מ 609/02

תקציר

העותר, סגן ראש המועצה המקומית חורפיש, ביקש פסק דין הצהרתי שיחייב את המועצה ואת ראש העיר שלה לשלם לו את משכורתו מיוני 2001 עד יוני 2002. ראש העיר סירב לשלם את שכרו של העותר בתקופה זו משום שהעותר לא יכול היה לכהן כסגן ראש העיר בשל צו מניעה. צו המניעה נבע ממחלוקת על תוקפו של הסכם רוטציה, שקבע כי העותר יכהן כסגן ראש העיר אחרי חבר מועצה אחר, עיסאם בריק. ההסכם קיבל מאוחר יותר תוקף על ידי בית המשפט העליון, ובריק פרש מתפקידו, אך בקשתו של העותר להחזר שכרו נדחתה. בית המשפט בחן את הרקע החקיקתי לשכר סגני ראש העיר, וקבע כי התשלום כפוף לאישור שר הפנים ולהחלטת המועצה. מאחר שהמנכ"ל אישר את הסכם הרוטציה והמועצה פעלה על פיו, קבע בית המשפט כי יש לו סמכות לדון בתיק. בית המשפט דחה גם את הטענות לדחיית התביעה בשל שיהוי והיעדר תקציבי מועצה. באשר לתביעת השכר ציין בית המשפט כי בריק שולם בתקופת כהונתו וכי העותר היה מקבל את שכרו וסמכויותיו אלמלא צו המניעה. עם זאת, מאחר שהעותר לא עבד בפועל, פסק לו בית המשפט שכר חלקי (65%) בתוספת הפרשי ריבית והצמדה, תוך הכרה באחריות המועצה אך גם התחשבות ביכולתו של העותר להקטין נזקים. העתירה נגד ראש העיר נדחתה, והמועצה והמדינה חויבו לשלם לעותר את הוצאותיו ושכר טרחת עורך דין.