בש"פ 2172/12
החלטה עליון
תקציר
בית המשפט החליט לדחות את הערעור על שלילת רישיון הנהיגה של המערער. הערר, שהוגש באיחור מבלי לבקש הארכה, מתייחס להחלטת בית המשפט המחוזי לשלול את הרישיון עד לסיום ההליכים המשפטיים הנוגעים למעורבותו של המערער בתאונת דרכים שגרמה למוות. השלילה ניתנה כתנאי לשחרורו של המערער ממעצר, והיא נתונה לסמכותו של חוק המעצרים ולא לפקודת התעבורה, על אף שזו חלה על המקרה הנדון. בית המשפט מגיע למסקנה כי החלטת בית המשפט המחוזי הייתה ראויה בהתחשב בנסיבות. זאת ועוד, החזקה כי נהיגתו של אדם המואשם במעורבות בתאונת דרכים שגרמה למוות מסכנת את משתמשי הדרך עומדת בעינה, דהיינו לא ניתן להחזיר את רישיונו של המערער, במיוחד בהתחשב באופי האישומים נגדו, המצביעים על כך שהוא מהווה סכנה לנהגים אחרים. עוד מציין בית המשפט כי ההגבלה של שישה חודשים על שלילת רישיון לפי פקודת התעבורה אינה חלה במקרה זה, וכי פרשנותו של המערער לדינים החלים אינה נכונה. עד לסיום המשפט, שלילת רישיונו של המערער עומדת בתוקפה.
חקיקה מקושרת
בש"פ 2172/12 מוחמד הוואש נ' מדינת ישראל, עליון (28.3.2012)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.