עפ"ג 8759-02-22

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לתיק איומים, בו איים המשיב על המתלוננת. ערכאת הערעור דחתה את הערעור על העונש שהוטל על המשיב בבית משפט קמא, בקובעה כי לא הייתה עילה משכנעת להתערב. הטעם הראשון הוא שגזר דינו של בית משפט קמא היה הולם ומידתי לנסיבות, והטעם השני – המשמעותי יותר – הוא שהתביעה לא שיתפה את ההגנה בראיות קריטיות. הראיות, בדמות שיחות מוקלטות, לא עמדו לרשות הסנגור במהלך הדיון בבית משפט קמא, דבר שפגע ביכולתו של המשיב לנהל את הגנתו. הדבר היווה פגם משמעותי, שהשפיע על קביעת העונש והצדיק את דחיית הערעור. השופטים הדגישו את חשיבות חובת התביעה לשתף את ההגנה בכל חומרי החקירה, וראו בכך זכות יסוד החיונית למשפט הוגן. במקרה זה, היעדר הגישה להקלטות מנע מההגנה להציג את ההקשר המלא ואת הנסיבות המקלות סביב האיום. למרות חסרונות אלה, בית המשפט לא מצא עילה להתערב בגזר דינו של בית משפט קמא, והערעור נדחה פה אחד. פסק הדין אף מורה למזכירות להעביר העתק מפסק הדין לרשויות הרלוונטיות, תוך הכרה בליקויים והבטחת שלומה של המתלוננת.