עת"מ 63352-06-20

תקציר

פסק הדין מקבל את העתירה ומורה למשיבים 1 ו-2 לפנות נתיב שנחסם על ידי המשיבים 3 ו-4. השביל, שיועד הן להולכי רגל והן לכלי רכב, גודר על ידי המשיבים 3 ו-4 והפך אותו לרכושם הפרטי. השופט קובע כי כל בנייה בתחומי השביל אינה חוקית וכי היתרי הבנייה שהציגו המשיבים 3 ו-4 אינם תקפים, שכן הם סותרים את תכנית המתאר המקומית. זאת ועוד, השופט מותח ביקורת על המשיבים 1 ו-2 על כך שאינם אוכפים את החוק ומורה להם לנקוט בפעולות הדרושות, לרבות הוצאת צווי הריסה, כדי לשקם את הדרך. המשיבים 1 ו-2 נושאים באחריות להוצאותיו של העותר, בסך 10,000 ₪, ואילו המשיבים 3 ו-4 נדרשים לשלם 10,000 ₪ נוספים. השופט מציין כי אנשים שקיבלו היתרים לבנייה בתוך תוואי השביל, אף שאינם צד לעתירה, לא יושפעו מפסק הדין ויוכלו לומר את דברם בהליכים נפרדים. ההחלטה תבוצע באופן מיידי, בהיעדר הצדדים.