ע"א 562/73
פסק-דין עליון
תקציר
פסק הדין הנדון עוסק במחלוקת בין אזרחים פרטיים (המערערים) לבין רשות מקומית (המשיב) בנוגע לשני תשלומים שדרשה הרשות: היטל השבחה ו"כופר מקרקעין". בית המשפט המחוזי דחה תחילה את בקשת האזרחים לסעד הצהרתי, בטענה שהעניין מצוי בסמכותו של בג"ץ. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי בית המשפט המחוזי הוא אכן הפורום המתאים להכרעה בסכסוכים מסוג זה, וכי ערעורו הראשוני של האזרח היה צריך להישמע לגופו של עניין. בית המשפט העליון הדגיש כי בתי המשפט הרגילים צריכים להיות נמל הקריאה הראשון לערעורים של אזרחים על דרישות שלטוניות, בתנאי שבתי משפט אלה מוסמכים לדון בעניין הנדון. במקרה דנן, מאחר שהמערערים ביקשו רק הצהרה על אי חוקיות התשלומים ולא צו מניעה, ומאחר שהמחלוקת נגעה לחוקיות התשלומים הנדרשים, הייתה לבית המשפט המחוזי סמכות לדון בתיק. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי טענת המשיב כי יש לדון בעניין אינה ישימה במקרה זה. לפיכך קיבל בית המשפט העליון את הערעור, הפך את החלטת בית המשפט המחוזי והחזיר את התיק לדיון בבית המשפט המחוזי לגופו.
חקיקה מקושרת
ע"א 562/73 פולו בע"מ נ' יושב-ראש הוועדה המקומית לתכנון ובניה רמת-גן, עליון (19.3.1974)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.