ת"פ 14222-05-20

תקציר

הכרעת הדין דנה בגזר דינו של נאשם שהורשע במספר פריצות לכלי רכב ובגניבה. בית המשפט מקבל את עמדת הסנגור כי יש להתייחס לאישומים כאל אירוע אחד, על בסיס מבחן הקשר ההדוק, וכי קביעת עונש נפרד לכל אישום תהיה מלאכותית. השופט קובע כי טווח הענישה הראוי הוא 12-30 חודשים, בהתחשב בערכים החברתיים שנפגעו, בנזק שנגרם ובפסיקות קודמות במקרים דומים. כן נלקחות בחשבון נסיבות כלליות ופרטניות, לרבות הודאת הנאשם, הרשעות קודמות והיעדר הרתעה מעונשים קודמים. השופט מציין את מאמציו האחרונים של הנאשם לשיפור עצמי, אך גם את כישלונו לבצע את התהליך הטיפולי עליו המליץ בית המשפט. כתוצאה מכך, נגזרו על הנאשם 16 חודשי מאסר, לצד מאסר על תנאי וקנס, וכן פיצויים לקורבנות. גזר הדין נמצא בחלקו העליון של השליש התחתון של טווח הענישה, ונועד לשמש כגורם מרתיע. השופט מסיים בכך שהוא מודיע לנאשם על זכותו לערער.