תפ"ח 1129/04

תקציר

הנאשם הואשם בגרימת מותו של המנוח במזיד, עבירה של רצח בכוונה תחילה. האירוע התרחש בעקבות קטטה בין הנאשם למנוח, במהלכה נגרמו לנאשם שריטות בפניו. נטען כי הנאשם הצטייד בסכין גדולה, חיפש את המנוח ודקר אותו מספר רב של פעמים בחזהו ובפניו, וכתוצאה מכך נהרג. הנאשם טען כי היה שיכור חלקית בעת האירוע, ולכן לא התכוון להרוג את המנוח. עם זאת, השופט הגיע למסקנה כי הנאשם לא הצליח להוכיח את מצב שכרותו, וגם אם היה שיכור, הדבר לא השפיע על מודעותו או על כוונתו. השופט הסתמך על עדויות עדים, על דברי הנאשם עצמו ועל מעשיו לפני האירוע, במהלכו ולאחריו, שהצביעו על תכנון, הכנה וכוונה לפגוע במנוח. זאת ועוד, עדות המומחה בדבר רמת האלכוהול בדמו של הנאשם לא תמכה בטענתו לשכרות. בסופו של דבר, הרשיע בית המשפט את הנאשם ברצח בכוונה תחילה, דחה את הגנת שכרותו החלקית, וגזר עליו מאסר עולם בגין העבירה.