רע"א 8511/15

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין קודם הקשור לתביעת חוב. התביעה המקורית הוגשה לבית משפט השלום בנתניה על ידי המבקשים, שתי אחיות שהן בנותיו של בעל דירה שנפטר, דוד בית עדה, כנגד המשיבים, הורטון קייטרינג בע"מ והעומד בראשה. המבקשים ביקשו לגבות דמי שכירות שלא שולמו בגין נכס שהושכר למשיבים. המשיבים פינו את הנכס בשנת 2006 והצדדים חלקו על גובה דמי השכירות המגיעים ועל מועד הפנוי. בית משפט השלום פסק לטובת המבקשים, אך בהמשך קיבל בית המשפט המחוזי את ערעור המשיבים וביטל את פסק הדין הקודם. לאחר מכן הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור לערכאה גבוהה יותר, שנדחתה. דחיית בקשת רשות הערעור התבססה על כך שטענות המבקשים התמקדו במידה רבה בטעויות עובדתיות לכאורה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר לא חרגו מתחום המחלוקת ולא היו להן השלכות רחבות המצדיקות ערעור נוסף. פסק הדין התייחס גם לקביעתו של בית משפט השלום את גובה דמי השכירות, וקבע כי מאחר שנקבע כי המשיבים פינו את הנכס במועדים המדוברים, גובה דמי השכירות קודם לכן אינו נושא רלוונטי. עוד צוין בפסק הדין כי שמם הטוב של המבקשים לא נפגע באופן משמעותי מהערות בית המשפט המחוזי על גובה דמי השכירות הנתבעים, ולפיכך אינו מצדיק ערעור נוסף. ככלל, הודגש בפסק הדין כי קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי התבססו על הראיות שהוצגו וכי המבקשים לא סיפקו סיבה משפטית או ציבורית מספקת כדי להעניק להם רשות ערעור בגלגול שלישי של התיק.