עת"א 9690-12-16

תקציר

העותר מבקש לבטל את ההחלטה לכלוא אותו בגין אי תשלום קנס. העותר נכח, יחד עם בא כוחו, בדיון גזר הדין שבו הוטל הקנס, ובחר שלא לערער על ההחלטה ובמקום זאת ריצה את עונשו. הקנס לא שולם עם סיום ריצוי עונשו הפלילי, והעותר לא ניסה לעסוק בהליכים המנהליים העומדים לרשותו כדי לערער או לעכב את מאסרו בגין אי תשלום הקנס. בית המשפט מוצא כי הפעולות המינהליות שננקטו לכליאת העותר הן תוצאה ישירה של החלטת גזר הדין, והן עולות בקנה אחד עם הקווים המנחים המחייבים מבחינה משפטית שנקבעו על ידי בית המשפט העליון. ההודעות שנשלחו לעותר עמדו בדרישות שקבע בית המשפט העליון, והודיעו לו על חובו, על השלכות אי התשלום ועל האפשרויות העומדות בפניו לערער או לעכב את החוב. זאת ועוד, טענת העותר כי היה מקום לתת לו הודעה מוקדמת של 15 יום על ביצוע צו המעצר מופרכת, שכן דרישת 15 הימים חלה על נסיבות שונות. במקרה דנן, העותר נכח בדיון גזר הדין המקורי, והמאסר בגין אי תשלום הקנס צוין בו במפורש. עוד מציין בית המשפט כי העותר לא ניסה לעסוק בהליך אלא לאחר שריצה את עונשו, וכי הגוף המינהלי האחראי על גביית הקנס גילה כלפי העותר סלחנות, והמתין למעלה מחודש לאחר הוצאת צו המעצר לביצועו. מטעמים אלה העתירה נדחית.