ת"א 3339/99

תקציר

המקרה עוסק בתאונת מטוס שהתרחשה בשנת 1996 במנחת עין שמר, שם התנגש המטוס בסככה שהוצבה בסמוך למסלול, גרם נזק משמעותי למטוס ואילץ אותו לצאת משירות. בעלת המטוס, עמותה לקידום ספורט הדאייה הגישה תביעה נגד הטייס שהיה בעמדת הבקרה בזמן התאונה, בטענה כי התאונה אירעה עקב רשלנותו. הנתב, לעומת זאת, טען כי התאונה נגרמה כתוצאה מהסככה, שהוצבה בסמוך למסלול בניגוד לתקנות התעופה, ובאופן שלא הותיר מרווח ביטחון כנדרש בחוק. עוד התברר במהלך המשפט כי הטייס לקח את המטוס ללא אישור מהנהלת העמותה והמריא ללא אישור ממפעיל מסלול הנחיתה, וכי פעל ברשלנות ובפזיזות במהלך הטיסה והנחיתה. בית המשפט מצא את הטייס אחראי לתאונה. השופט קיבל את טענות התובע כי הנתב לקח את המטוס ללא רשות והמריא ללא רשות מהגורם המוסמך, וכי הוא פעל ברשלנות ובפזיזות במהלך הטיסה, ולא פעל כפי שטייס סביר ונבון היה נוהג בנסיבות העניין. השופט קיבל גם את טענת התובע כי הרקורד התעופתי של הטייס מעיד על רמת טיסה נמוכה והקפדה על בטיחות וזהירות בטיסה. עם זאת, השופט מצא גם את עמותת התובעים אחראית ב-30% לרשלנות תורמת, בכך שאפשרה את הצבת הסככה בסמוך למסלול, בניגוד לתקנות התעופה, ובמתן רשות לטייס להכין את המטוס לטיסה ואף להמראה, מה שעלול היה להטעות אותו לחשוב שהוא מורשה להמריא. באשר לצדדים השלישיים המעורבים בפרשה - משרד הביטחון, שהפעיל את המנחת, והתעשייה האווירית, שבבעלותה הסככה - מצא השופט את שניהם אחראים לתאונה. משרד הביטחון נמצא אחראי ב-20% להצבת הסככה ברשלנות בסמוך למסלול ההמראה, ואילו התעשייה האווירית נמצאה אחראית ב-10% לאי אבטחת הסככה כראוי ולאפשר שימוש לא תקין בה. לבסוף, דחתה השופטת את תביעות התובע בגין אובדן השתכרות ועוגמת נפש, והורתה לנתבע, לצד ג' ולצד ד' (האחרון הוא הודעת שיפוי שהוגשה על ידי אחד הצדדים השלישיים) לפצות את התובע בגין הנזק שנגרם למטוס, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין, בהתאם לשיעורי החבות שלהם.