ת"א 57784-06-21

תקציר

המחלוקת נסובה סביב הסכם חילופי שטחים בנוגע לשתי חלקות קרקע בארבאת אל-בטוף. ההסכם נחתם בשנת 1981 על ידי הנתבע 1 והמנוח עבד אלכרים, אביהם של התובעים, אשר יוצג על ידי יורשיו – התובעים – בתביעה הנוכחית. ההסכם פירט את חילופי חלקה 124, בבעלות המנוח, וחלקה 22, בבעלות נאשם 1. על פי ההסכם, שטחי החלקות היו אמורים להיות שווים, אך חלקה 124 חולקה בין המנוח לאחיו. בעוד שהמנוח החזיק במחצית מהחלקה, המחצית השנייה הייתה בבעלות משפחת עיאדה. בינתיים, חלקה 22 הייתה בבעלות משותפת של נאשם 1 ושניים מדודיו. בהסכם החילופים נכתב כי הצדדים מעבירים את הבעלות המלאה במגרשים זה לזה. בית המשפט קבע כי המנוח ויורשיו לא הפרו את ההסכם בנוגע לשטחה של חלקה 124, שכן הנוסח הערבי של ההסכם – הנוסח העיקרי – הבהיר כי רק מחצית מהחלקה מוחלפת. קביעה זו נתמכה גם בהתנהלותו של הנתבע 1, אשר מעולם לא תבע את המחצית השנייה ממשפחת עאידה או מהתובעים. באשר לחלקה 22, מצא בית המשפט כי הנתבע 1 הפר מן היסוד את ההסכם שכן יכול היה להעביר רק שישית מהחלקה, בעוד שהמנוח התחייב להעביר בעלות מלאה. מנגד, התובעים גם הפרו מן היסוד את ההסכם בכך שלא הסירו שעבודים ושילמו מיסים על חלקה 124, ובכך מנעו את העברתה לנתבעת 1. למרות הפרות יסודיות הדדיות, פסק בית המשפט שלא לבטל את ההסכם בשל איחור התובעים במתן ההודעה והבנייה הבלתי הפיכה של הנתבעת 1 בחלקה 124. תחת זאת, הורה בית המשפט על אכיפה חלקית, וחייב את הנתבע 1 להעביר לתובעים את חלקה 22 השישית מתוך חלקה 22 הרשומה על שמו ולשלם פיצויים הולמים בגין חמש השישיות הנותרות. בינתיים, על התובעים לסלק את השעבודים ולשלם מיסים על חלקה 124 בגין העברתה לנתבעת 1. בית המשפט ציין גם את האפשרות לקיים משפט נפרד לקביעת סכום הפיצוי, נוכח היעדר טענות שני הצדדים בעניין זה. לבסוף נקבע דיון נוסף לקביעת עלויות וכל ההנחיות הדרושות לאכיפת הסכם חלקי.