בג"צ 5436/07

תקציר

העתירות בפני בית המשפט מבקשות להכפיף את עובדי המועצות הדתיות לאותם כללי מינוי ומשמעת כמו עובדי מדינה, בטענה כי המצב הנוכחי יוצר אפליה ואקום נורמטיבי. המשיבים, המייצגים את הממשלה, מכירים בצורך בכללי משמעת ועשו מאמצים מסוימים לטפל בנושא, אך לא נקטו פעולה נחרצת לאורך השנים. בית המשפט קובע כי סמכותה של הממשלה להחיל את חוקי שירות המדינה על עובדי המועצות הדתיות נתונה לשיקול דעת, אך הושארה באופן בלתי סביר ללא שימוש במשך 35 שנה, מה שמוביל לתוצאה אבסורדית. יודגש כי המועצות הדתיות הן גופים ציבוריים הממלאים תפקידים חיוניים, ועובדיהן צריכים להיות כפופים לאותם סטנדרטים כמו עובדי ציבור אחרים. באשר להחלת חוק המשמעת, בית הדין מורה על צו מוחלט המורה לממשלה ליישם אותו בקרב עובדי המועצה הדתית בתוך שלושה חודשים, בשינויים הנדרשים. בית הדין סבור כי החלטת הממשלה האחרונה בנושא זה אינה מספקת, שכן היא מוגבלת בזמן ונעדרת כללי משמעת קונקרטיים. אשר לחוק המינויים, בית המשפט מכיר בהתקדמות ההליכים האחרונים של המשרד לשירותי דת, ורואה בהם אמצעי ביניים ראוי, תוך עידוד הממשלה ליישם את החוק במלואו בשלב מאוחר יותר. המשיבים נדרשים לשאת בשכר טרחת העותרים. השופט עמית נותן את פסק הדין, אליו הצטרפו המשנה לנשיא נאור והשופט מלצר.