בע"מ 9114/07

תקציר

פסק הדין שולל את טענת המבקש בדבר יכולתו של הבן להביע דעה עצמאית, ותומך בקביעתו של בית המשפט המחוזי כי הבן אינו בשל דיו כדי לדון בהתנגדותו. ערכאת הערעור מסכימה עם הערכתו של בית המשפט המחוזי את עדותו של הבן ואת השפעת המבקש על תפיסת המציאות שלו. יתר על כן, פסק הדין מדגיש את תפקידה המצומצם של ערכאת הערעור בהתערבות בממצאים עובדתיים של הערכאה הפרוצדורלית, במיוחד כאשר היא מבוססת על חוות דעת מומחים. פסק הדין מתייחס גם להחלטות הפרוצדורליות להחזיר את הדיון לבית המשפט לענייני משפחה, תוך הדגשת טיבן והצורך בהערכה מקיפה של נסיבותיו הייחודיות של המקרה. בית המשפט מכיר בחשש מפני עיכוב הליכים, אך סבור כי בית המשפט לענייני משפחה הוא הפורום המתאים לבחון עד תום את הסוגיות המורכבות, לרבות סוגיות הנוגעות לאלימות, דת ולאום. גישה זו, נימק בית המשפט, מבטיחה בחינה יסודית ומונעת את הסיכון של צדק חלקי. לפיכך, פסק הדין דוחה את הבקשה ומחזיר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה לדיון נוסף, וקורא לו להביא את העניין במהירות להכרעה. החלטה זו היא סופית, ומייתרת את הצורך בעיכוב ביצוע.