פר"ק 22647-10-16

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את הטיעונים שהוצגו על ידי שני הצדדים והגיע למסקנה כי יש להיעתר לבקשת הגישה לרשומות בית המשפט. על פי הפסיקה, נקודת המוצא לבחינת בקשות גישה לתיקי בית משפט היא שיש לאפשר גישה, אלא אם קיים איסור חוקי או סיבה משכנעת להגבילה. עקרון פומביות הדיון, שהוא עקרון יסוד הן בהליך הפלילי והן בהליך האזרחי, עומד ביסוד גישה זו. נטל ההוכחה מוטל על המתנגד, שעליו לספק הצדקה משכנעת למניעת גישה. במקרה דנן, הוכיחה המבקשת אינטרס לגיטימי לגשת לרשומות כדי להתגונן מפני תביעתה של גינדי, ודי בכך כדי לעמוד בדרישת ההצדקה. בית המשפט דחה את טענת הנאמנים כי על המבקש למצות תחילה את הליך הגילוי בהליך האזרחי, שכן שני ההליכים נפרדים ואינם קשורים זה בזה. זכותה של המבקשת לעיין בתיק בית המשפט אינה מותנית בהשתתפותה בהליך משפטי אחר. יתר על כן, בקשתו של המבקש ממוקדת באופן סביר ואינה מהווה "מסע דיג". מתן גישה נרחבת לרשומות הוא הדרך המעשית ביותר להשיג את המידע הרלוונטי שהיא מבקשת, מה גם שהנאמנים לא הציעו חלופות ישימות כלשהן. עוד קבע בית המשפט כי מתן גישה לא יגרום נזק או יפגע בפרטיותו של מי מהצדדים המעורבים, במיוחד לאור אופיים הציבורי של הליכי חדלות פירעון. לפיכך, הבקשה ראויה, ולמבקש ניתנת רשות לעיין בתיק בית המשפט, למעט הליכים שבהם הוגבל הפרסום.