עת"מ 25592-03-23

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת העותרת להכרה בגיור שלה. העותרת טענה כי האירועים שלאחר גיורו אינם צריכים להשפיע על כנות גיורה, אולם בית המשפט מצא כי אף שמדובר באירועים שונים, הם עדיין יכולים לשפוך אור זה על זה. נישואיה של העותרת לאזרח ישראלי, שאפשרו לה לשהות בארץ, הסתיימו זמן קצר לאחר גיורה, והיא לא המשיכה בהליך הגיור שהחלה לכאורה ברוסיה. התנהלותה של העותרת העלתה שאלות בדבר כנות גיורה, והחלטת המשיבים לדחות את בקשתה נמצאה סבירה ומבוססת על עובדות. בית המשפט הדגיש כי אין זה מתפקידו לקבוע את כנות הגיור, אלא להעריך את הראיות המנהליות, שבמקרה זה תמכו בהחלטת המשיבים. זאת ועוד, אין די בטענותיה של העותרת, לרבות כי הליכי הגיור שלה החלו עוד בטרם פסק הדין בעניין דהן, כדי לגבור על יתר הראיות. בעקבות זאת נדחתה העתירה, חויבה העותרת לשאת בהוצאות הדיון, וניתנו לה 30 יום לעזוב את ישראל.