עב"ל 27356-04-13

תקציר

בית הדין לערעורים דחה את הערעור ואישר את החלטת בית הדין המחוזי, אשר לא מצא בסיס להכיר באוטם שריר הלב של המערער כתאונת עבודה. לצורך הכרה כזו, יש להוכיח "אירוע חריג" הגורם ללחץ נפשי או פיזי יוצא דופן מיד לפני האוטם. מתח מתמשך לבדו אינו מספיק, אלא אם כן חלה הסלמה ניכרת זמן קצר לפני האירוע, המוגדרת על ידי זמן ומקום ספציפיים. על אף שהמערער חווה לחץ ממושך הדורש טיפול פסיכיאטרי, בית המשפט לא מצא כל ראיה לאירוע חריג נפרד מהמתח המתמשך. העדויות לא ביססו את התרחשותו, חריגתו או עיתויו של אירוע כזה, מה גם שהטענות התבססו אך ורק על גרסתו של המערער ללא תמיכה אובייקטיבית. ניסיונות נוספים להציג ראיות נוספות נדחו מאחר שלא התגברו על חוסר ההוכחה הראשוני, ולא נמנע מהם להיות מוגשים מוקדם יותר. סתירות בלוח הזמנים של האירועים של המערערת ערערו עוד יותר את מהימנות התביעה. כתוצאה מכך, הערעור נדחה ללא כל צו להוצאות, מה שחיזק את פסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר.