ע"א 1250-09-07

תקציר

פסק הדין דן בערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי שהיטיב עם המשיב. בערעור נטען כי המשיב סלח למערערת על הפרת החוזה ולכן המשיב אינו זכאי לסעדים כלשהם, אשר בית המשפט דוחה מחמת חוסר ראיות מספיקות. עוד טוענת המערערת כי הפיצוי המוסכם בחוזה בגין אי פינוי המשרד על ידי המערערת במועד, ובגין הפרת החוזה בכלל, הוא בלתי סביר ויש לצמצמו או לבטלו. בית המשפט מסכים כי סכום הפיצוי בגין אי פינוי במועד אינו סביר במקרה של החוזה הראשון, בהתחשב בדמי השכירות הנמוכים שנקבעו באותו חוזה, ומקטין אותו בחצי. עם זאת, בית המשפט דוחה את כל הטענות האחרות הנוגעות לטענותיה האחרות של המערערת בדבר התערבות בפיצוי שנפסק, ובפיצוי בגין הפרת חוזה, הסביר בעיניו ולא עונשי באופיו. לפיכך, הערעור נדחה ברוב דעותיה, למעט הפחתת הפיצוי בגין אי פינוי המשרד הנקוב בחוזה הראשון, שקוצץ בחצי. שני הצדדים יישאו בהוצאותיהם המשפטיות, והפיקדון יוחזר למערערת.