רע"א 296/96

תקציר

פסק דין זה מתייחס לעיתוי הערעורים בסדר הדין האזרחי בישראל. השאלה שעמדה על הפרק הייתה האם תקופת הערעור בת 30 הימים על פסק דין במעמד צד אחד מתחילה ממועד פסק הדין עצמו או מיום דחיית הבקשה לביטול פסק הדין האמור. בעבר, בעלי דין היו צריכים להגיש הן בקשות ביטול והן ערעורים בו זמנית כדי להבטיח שהם לא יחמיצו את המועדים. תקנה 398א נועדה לשנות זאת על ידי מתן אפשרות להגשה עוקבת. פסק הדין בוחן את התפתחות התקנה בתיקוני 1991, 1992 ו-1995 ומפרש את כוונתם. מסקנת בית המשפט היא כי כוונתן של שלוש גרסאות התקנה זהה: להבטיח כי פרק הזמן לערעור על פסק דין במעמד צד אחד יחל ממועד ההכרעה בבקשה לביטול. לפיכך, הערעור במקרה זה הוגש במועד, שכן הוגש תוך 15 יום מיום דחיית בקשת הביטול. לפיכך, הערעור מתקבל, והתיק מוחזר לבית המשפט המחוזי לדיון נוסף. המשיב חויב לשלם למבקשים הוצאות בסך 10,000 ₪. השופטים שטרסברג-כהן, לוין וביניש מסכימים פה אחד עם ההחלטה.