רע"א 40024-11-24

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס על המידע שסופק בלבד: **ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט העליון (רע"א 40024-11-24)** **הקדמה:** החלטה זו ניתנה על ידי בית המשפט העליון (כבוד השופט נעם סולברג) בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה. פסק דינו של בית המשפט המחוזי אישר פסק דין של ועדת ערעורים מכוח חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950 (להלן: "חוק משפחות חיילים" או "החוק"). בקשת רשות הערעור נדחתה, אף ללא צורך בתשובה מהמשיב (קצין התגמולים), בהתאם לסמכות הנתונה לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. **עקרונות משפטיים מרכזיים:** 1. **דחיית בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי":** הלב של ההחלטה נעוץ בדחיית בקשת רשות הערעור. בית המשפט העליון נדרש לדון בבקשה שהיא למעשה "גלגול שלישי" של ההליך – לאחר שהוגש ערעור לבית המשפט המחוזי על החלטת ועדת הערעורים, וכעת מבקשת המערערת רשות לערער על פסק דינו של המחוזי. בתי המשפט, ובפרט בית המשפט העליון, נוטים להגביל את עצמם במתן רשות ערעור ב"גלגולים" נוספים, אלא אם קיימים טעמים כבדי משקל, כגון שאלה משפטית עקרונית בעלת חשיבות רחבה. 2. **הבחנה בין סוגיות עובדתיות לסוגיות משפטיות:** נקודה מרכזית בהחלטה היא ההבחנה החדה בין טענות עובדתיות לבין שאלות משפטיות. המבקשת ניסתה לבסס את בקשתה על שאלה עקרונית הנוגעת לאפשרות לפתוח מחדש סוגיית קשר סיבתי בין שירות צבאי למחלה, למרות שהמנוח נפטר ממחלה זו. בית המשפט העליון קבע, כי שאלה זו אינה מתעוררת במקרה הנדון, משום שהוועדה (וכבוד השופט המחוזי אישר זאת) קבעה **כעובדה** כי קצין התגמולים **מעולם לא הכיר** בקשר סיבתי בין מחלתו של המנוח לבין שירותו הצבאי. לפיכך, ההנחה שעליה נסמכה השאלה העקרונית של המבקשת – קרי, שהיה קשר סיבתי שהוכר בעבר – התבררה כשגויה. 3. **סופיות ההכרעות העובדתיות:** ההחלטה מדגישה את העיקרון המשפטי לפיו ב"גלגול שלישי" (או ערעור רגיל, תלוי בחוק הרלוונטי), בית המשפט אינו נוטה להתערב בהכרעות עובדתיות שנקבעו בערכאות קודמות. בית המשפט מציין, כי אין מקום להתערב בקביעה עובדתית זו, גם בהינתן המסגרת של בקשת רשות ערעור. 4. **הגבלות ערעור לפי חוק משפחות חיילים:** ההחלטה מפנה לסעיף 25(ח)(1) לחוק משפחות חיילים, הקובע כי המבקשת אינה רשאית לערער על קביעות עובדתיות של הוועדה. הגבלה זו מחזקת את הטענה כי השאלה העקרונית שהמבקשת ביקשה להעלות אינה רלוונטית למקרה הספציפי, שכן היא נסמכה על הנחה עובדתית שגויה, ועוד, שהמבקשת מנועה מלהעלות טענות עובדתיות. 5. **מניעת עיוות דין:** בית המשפט העליון בחן גם את חשש לעיוות דין. בהיעדר הצדקה להרמת נטל הערעור, ובפרט כאשר ההליכים בוועדה ובבית המשפט המחוזי תוארו כארוכים, מקיפים, מפורטים ומנומקים, לא נמצא כי מתקיים חשש לעיוות דין שיצדיק מתן רשות ערעור. 6. **הסמכות לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי:** השימוש בסמכות זו מאפשר לבית המשפט לדחות בקשת רשות ערעור מבלי לקבל תשובה מהמשיב, כאשר ברור לו כי הבקשה נעדרת בסיס או אינה מעוררת שאלה משפטית הדורשת דיון. דחייה זו חוסכת זמן שיפוטי וזמן של בעלי הדין. **חידושים משפטיים (במסגרת ההחלטה הנתונה):** ההחלטה עצמה אינה מציגה חידוש משפטי מהותי, אלא מיישמת עקרונות משפטיים מבוססים היטב. הדגש העיקרי בה הוא על: * **החשיבות של תשתית עובדתית נכונה:** היא מדגימה כיצד שאלה משפטית "עקרונית" לכאורה, יכולה להתרוקן מתוכן אם היא מבוססת על הנחה עובדתית שגויה, וכאשר החוק מונע מהמבקש להשיג על אותה תשתית עובדתית. * **הגבלת הדיון בערכאת הערעור:** ההחלטה ממחישה את המגבלות המוטלות על בית המשפט ב"גלגול שלישי" או בבקשת רשות ערעור, ואת הנטל המוטל על המבקש להראות כי יש עניין ציבורי או משפטי חריג המצדיק את ההתערבות. **סיכום:** בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור, בקובעו כי השאלה העקרונית שהמבקשת ניסתה להעלות אינה מתעוררת כלל במקרה זה, מאחר שהיא נסמכה על הנחה עובדתית שגויה, ובהיעדר יכולת לערער על קביעות עובדתיות. ההחלטה מדגישה את העיקרון של סופיות ההכרעות העובדתיות בערכאות קודמות, במיוחד במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי", ומצביעה על כך שטענות המבקשת האחרות טופלו כראוי בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. כמו כן, לא נמצא חשש לעיוות דין המצדיק את מתן הרשות.