רע"א 1004/05

תקציר

בסכסוך בין חברת ניין בע"מ לבין היחידים אליהו מוסרי, סרינה מוסרי ועוזי סרנה נגד מינהל מקרקעי ישראל ועיריית תל אביב-יפו, ביקשו המבקשים רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי הדוחה את בקשתם לעיכוב ביצוע צו פינוי שניתן על ידי בית משפט השלום. בשנת 1997 יזמו המשיבים תביעת פינוי ופינוי של מקרקעין ברחוב ארליך 10, בהם התגוררו המבקשים, בטענה כי חלק מהשטחים מוחזקים בשכירות מוגנת ואילו באחרים נעשה שימוש ללא רשות. ביום 3.6.2004 קבע בית משפט השלום, לאחר ביקורים והערכות בשטח, כי על המבקשים להתפנות, תוך הכרה בהיותם מסיגי גבול, ומזכה אותם בפיצוי של 570,000 ₪ בתוספת מע"מ בגין השקעותיהם. המבקשים ערערו על הפינוי מנכסים מוגנים, על סיווג השימוש בקרקע שלהם כ"רשות חופשית" וטענו לפיצוי בלתי הולם. למרות עיכוב ביצוע קצר שניתן על ידי בית משפט השלום, דחה בית המשפט המחוזי בקשות נוספות לעכב את הפינוי, תוך שימת דגש על עדיפות האינטרס הציבורי והשימוש החוקי בקרקע. בית המשפט המחוזי ראה בכיבוש המבקשים פלישה, שעשויה להצדיק פיצוי כספי בלבד, וציין את ההשלכות הרחבות יותר על תקנת הציבור מפני המשך שימוש בלתי מורשה בקרקע. תגובת המשיבים הדגישה טענות מינוריות לשכירות מוגנת על חלק קטן מהקרקע הכבושה, דחתה את הטענות בדבר סיכויי הערעור וטענה לערך ציבורי. בקשת רשות הערעור וסעד זמני של פינוי נבחנו ונדחו, כאשר פסק הדין מדגיש היעדר סוגיות משפטיות מהותיות המצדיקות עיכובים נוספים בביצוע, ובכך תומך בזכותה של הרשות לתבוע בחזרה מקרקעי ציבור. בית המשפט הציע לקיים דיונים מהירים בערעור במידת הצורך, תוך שמירה על פעולות פינוי בהתאם לאינטרס הציבורי.