ע"א 5774/91

תקציר

בית המשפט העליון בחן האם יורשים של בן זוג שנפטר יכולים לטעון להכרה בזכויות הוריהם מכוח חזקת חלוקת הנכסים בין בני זוג. התיק עסק בשני ערעורים הנוגעים ליורשים המבקשים פסקי דין הצהרתיים להחלת חזקת שיתוף בנכסים לצורך הטבות מס. בית המשפט הדגיש כי חלוקת הנכסים אינה אוטומטית בנישואין אלא מבוססת על אורח חיים משותף והתנהלות כלכלית. שיקולים מרכזיים כללו האם המנוח ביטא או מימש את זכויותיו בנכס במהלך חייו. בית המשפט קבע כי אם בן זוג לא תבע זכויות כאלה בעודו בחיים, למרות שניתנה לו ההזדמנות, הדבר מצביע על ויתור על זכויות אלה, ולכן יורשים אינם יכולים לתבוע אותן לאחר מותם. החלטה זו הושפעה מחששות לגבי תקנת הציבור והמעשיות של הכרעה בתביעות זמן רב לאחר שיחסים כאלה הסתיימו. בית המשפט הדגיש כי יש להגיש תביעות במהלך חייהם של בני הזוג, שכן הרדיפה אחריהם לאחר המוות מסבכת את הוכחת הכוונות ההדדיות כלפי רכוש במהלך הנישואין. בית המשפט דן גם בסוגיות פרוצדורליות, וקבע כי תביעות לחזקת שיתוף בנכסים אינן צריכות לעקוף הליכים משפטיים רק לצורך הטבות מס, במיוחד כאשר טרם התרחש "אירוע מס". בסופו של דבר, ערעורי היורשים נדחו על בסיס עקרונות אלה, והוטלו הוצאות פרוצדורליות.