ע"א 744/76

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פרי תביעה שהגישו אלמנתו ושני ילדיו של דב קפלר, שנפטרו לאחר שפנו לקבלת טיפול במרפאה של מרכז קופת החולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בישראל (קופת החולים). קפלר ביקר במרפאה פעמיים לפני מותו, פעם אחת בסוף אוגוסט 1973, ופעם נוספת ב-3 באוקטובר 1973, זמן קצר לאחר טקס כריתת הברית של בנו השני. במהלך ביקורו השני חווה קפלר לחץ בחזה, בחילות, צמא וקוצר נשימה. הרופא המטפל, ד"ר -, לא אבחן נכון את קפלר ושלח אותו ברשלנות לביתו במקום להורות על מנוחה מיידית ואשפוז. קפלר מת זמן קצר לאחר שחזר הביתה. המשיבים, אלמנתו וילדיו של קפלר, טענו כי המערערים, ד"ר - וקופת החולים, התרשלו וכי רשלנותם גרמה למותו של קפלר. המערערים חלקו על טענה זו וטענו כי לא הייתה רשלנות מצדם וכי מותו של קפלר לא נגרם כתוצאה ממעשיהם או מחדליהם. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיבים והורה למערערים לשלם פיצויים בסך 396,492 לירות ישראליות. בית המשפט העליון אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, והסכים כי המערערים התרשלו והיו אחראים למותו של קפלר. בית המשפט הסתמך על עדויות מומחים וראיות נסיבתיות חיצוניות כדי להגיע למסקנה כי קפלר מת מאוטם שריר הלב וכי ניתן היה למנוע את מותו אם הרופא היה נוקט זהירות סבירה. בית המשפט קיבל גם את חישוב הנזק שקבע בית המשפט המחוזי, תוך שינוי קל בקביעת תוחלת החיים, והגדיל אותה מ-55 ל-60 שנה. השופט שמגר, במתן פסק הדין, הדגיש כי סטנדרט ההוכחה בתיקים אזרחיים, כגון זה, מבוסס על מאזן ההסתברות, ואין צורך בהוכחה גבוהה יותר. כמו כן, מעשיהם ומחדליהם של אנשי מקצוע, לרבות רופאים, נבחנים על פי פקודת הנזיקין. בית המשפט דחה גם את ערעורם הנגדי של המשיבים, שביקשו להגדיל את סכום הפיצוי, ולא מצא עילה לטענותיהם. בנוסף, הורה בית המשפט למערערים לכסות את הוצאות המשפט של המשיבים, לרבות שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 לירות ישראליות.