רע"א 817/23

תקציר

פסק הדין משקף החלטת בית משפט לדון בערעור בתביעת לשון הרע הקשורה להתבטאויות שנאמרו בהקשר של שיח ציבורי ופוליטי. לאחר שבחן את החלטות הערכאות הנמוכות יותר ואת טענות הצדדים, הגיע בית המשפט למסקנה כי יש לקבל את הערעור, דבר המצביע על אינטרס ציבורי משמעותי מעבר לצדדים הבודדים המעורבים. התיק נסוב סביב האיזון בין דיני לשון הרע לבין הזכות לשם טוב ולחופש הביטוי, בפרט בכל הנוגע להתבטאויות כלפי אישי ציבור. בית המשפט ניתח את הפרסום השנוי במחלוקת והגיע למסקנה כי מדובר בהבעת דעה ולא באמירה עובדתית. הוא הדגיש את החשיבות של הבנת האופן שבו אדם רגיל יפרש שפה כזו. בהקשר של שיח פוליטי, בית המשפט מצא את הפרסום כדעה מטאפורית על מעשיו של איש ציבור, ובכך נופל תחת ההגנות המשפטיות לדעות המובעות בתום לב. בית המשפט הדגיש את חשיבותו של חופש הביטוי, במיוחד בנושאים פוליטיים, וציין כי פוטנציאל הפגיעה פחת בכך שהפרסום הוא דעה ולא עובדה. משכך, מצא בית המשפט את הפרסום מוגן תחת הגנת תום הלב של חוק איסור לשון הרע, מה שהוביל לכך שהערעור התקבל והאישום הקודם נמחק. פסק הדין מפנה את תשומת הלב לאופיו המצער של השיח הקיצוני, אך נמנע מהטלת הוצאות בשל אופיו הגבולי של התיק.