ת"פ 40778-12-09

תקציר

הנאשמים, יהושע ויטה ויעקב וינרוט, הואשמו בעבירות שוחד ומרמה הקשורות להסכמי מס, אך השופט פסק לטובתם ברוב הסעיפים. השופט מצא כי התביעה לא סיפקה ראיות מספיקות לכך שוויטה ביצע שוחד, שכן התשלומים לוינרוט היו עבור שירותים משפטיים רגילים. אישום המרמה נגד ויטה אושר על בסיס ניגוד העניינים שלו, אך הוא זוכה מחמת ספק סביר. הראיות הראו כי ויטה חרג מהנוהג המקובל בטיפול בתיקי מס, אך הוא לא עלה לדרגת אשמה מעבר לספק סביר. וינרוט זוכה גם מאשמה נפרדת הנוגעת לפתיחת חשבון נאמנות, שכן השופט מצא כי התביעה לא הצליחה להוכיח די הצורך כי התכוון להסתיר את זהות הנהנה, ארקדי גאידמק. סביר להניח שמטרת החשבון הייתה להבטיח עמידה בתשלומי המס ובשכר הטרחה, וזהותו של גאידמק הוצהרה בגלוי בחלק מהמסמכים. בסך הכל, הנאשמים נהנו מספקות סבירים לאורך כל המשפט. האישום הראשון של מתן שוחד בוטל לשני הנאשמים. האישום השני של מרמה והפרת אמונים אושר עבור ויטה, אך לא עבור וינרוט. האישום השלישי, הנוגע להלבנת הון, בוטל גם הוא לוינרוט בשל היעדר ראיות מספיקות לכוונתו להעלים כספים. השופט פירט את החריגות והספקות הסבירים בפסק הדין, והדגיש את הימנעותה של התביעה מלהביא ראיות חותכות.