ק"ג 20203-01-18

תקציר

התובעת, המנהלת קרן פנסיה, תבעה את המעסיק הנתבע על כך שלא ביצע הפרשות לארבע מקופות גמל של עובדיו במועד. התובע טען כי הנתבע לא שילם הן את חוב הקרן והן את הריבית בגין פיגור בתשלומים. עם זאת, השופט פסק לטובת הנאשם. התובע לא הביא ראיות מספיקות לכך שהתשלומים ששילמה הנתבעת כיסו רק את החוב העיקרי ולא את הריבית. זאת ועוד, טענות התובעת ביחס לחוב הריבית לא עלו בקנה אחד עם הראיות שהוצגו. בנוסף, התובעת לא הצליחה להוכיח קיומו של חוב קרן לגבי אחד העובדים. השופטת גם בחרה שלא להעניק סעד הצהרתי לתובע בדבר חבות בהפרשות שלא שולמו של עובד אחד, שכן העובד לא היה צד להליך. בסופו של דבר, השופט דחה את התביעה, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו. פסק דין זה אינו פוגע בזכויות העובדים, שעדיין זכאים לאותן הטבות כמו עמיתיהם המבוטחים.