רמ"ש 67437-02-23

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת רשות הערעור. הבקשה הנדונה מתייחסת לעתירה לעיון חוזר בפסק דין קודם שחייב את המערערת לחתום על מסמכי בנק לצורך מחזור משכנתא. החלטת בית המשפט מבוססת על מספר גורמים. ראשית, בבקשה לעיון חוזר לא הוצג שינוי נסיבות או עובדות חדשות שלא היו ידועות בעת ההחלטה המקורית. בנוסף, בית המשפט מצא כי סירובו של המבקש לחתום על המסמכים היה מעשה של חוסר תום לב, מה גם שטענות המבקש נבחנו בהשתתפות נציג הבנק, ובית המשפט הסביר למבקש את אופיו השגרתי של ההליך. גם טענת המבקשת כי ההחלטה חייבה אותה ליטול על עצמה התחייבות כלכלית ארוכת טווח תוך פגיעה בזכויותיה הקנייניות לא הוכחה. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי יש להשתמש בהליך העיון החוזר במשורה ולא כמעקף להליך הערעור, שנראה כי המבקש משתמש בו להקצאת שיפורים. גם עקרון תום הלב שיחק תפקיד בהחלטה, כאשר בית המשפט ציין כי המבקש אינו יכול להפר החלטות שיפוטיות ולאחר מכן לטעון לביטול ההסכם על בסיס אי עמידתו של הצד השני. ככלל, המבקשים לא סיפקו הצדקה לבחינה מחודשת של ההחלטה הקודמת, והתנהלותם נמצאה כניסיון לניצול לרעה של ההליך המשפטי. החלטת בית המשפט שלא להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא בעניין זה עומדת בעינה, ובקשת רשות הערעור נדחית. המבקש חויב בהוצאות המשיב.