עמ"ה 1015/03

תקציר

המערערים, בעל שליטה ומנהל חברה, ערערו על החלטת המשיב לשלול מהם ניכויי מס בגין תשלומי שוחד לכאורה שבוצעו בחו"ל ולייחס משיכות מזומנים שביצע בעל המניות להכנסותיו. בית המשפט הטיל איסור פרסום על הערעורים בשל מידע רגיש. החברה טענה כי השוחד היה נחוץ לניהול עסקים במדינה בה פעלה וביקשה לנכות את ההוצאות מחבות המס שלה. מנגד, טען בעל המניות כי המשיכות היו קשורות לעסקים ואין לראות בהן הכנסה אישית. בית המשפט לא מצא כל ראיה להבטחה שלטונית להתיר את הניכויים וקבע כי הכרה בתשלומי שוחד כהוצאות מוכרות לצורכי מס סותרת את תקנת הציבור ואת ערכיה של מדינת ישראל. זאת ועוד, המערערים לא המציאו מסמכים מספיקים לתמיכה בטענותיהם וייחוס המשיבים להכנסות בעל המניות היה מוצדק כדי למנוע העלמת מס. לפיכך נדחו הערעורים, והמערערים חויבו בהוצאות המשיב ובשכר טרחת עורך דין בסך 75,000 ₪. פסק הדין עוכב בשבעה ימים כדי לאפשר למערערים לבקש איסור פרסום.