ת"א 4202/02

תקציר

פסק דין זה דן במקרה של רשלנות המובילה לתאונת עבודה. התובע, עובד של גיל חץ, נפצע במהלך עבודתו במלון שורש וכתוצאה מכך נקטעו ארבע אצבעות בידו הימנית. המלון שכר את גיל חץ כחברת מיקור חוץ למתן שירותי ניקיון. בית המשפט מצא הן את המלון והן את גיל חץ אחראים לנזקי התובע, וייחס 70% מהאחריות לגיל חץ ו-30% למלון. מהמלון נמצאה חובת זהירות כלפי התובע כמעסיק, ואילו גיל חץ היה אחראי לביטחונו של התובע כמעסיקו הישיר. בנוסף, פסק הדין דן בסוגיית האשם התורם, וקובע כי התובע נושא באשמה תורמת של 15% בגין אי נקיטת אמצעי זהירות פשוטים שיכול היה למנוע את התאונה. בית המשפט מינה מספר מומחים רפואיים להערכת נכותו של התובע, ובסופו של דבר הסתפק בנכות רפואית משולבת של 59.3% (בהמשך עוגלה כלפי מעלה ל-60%), המורכבת מ-37.3% נכות אורתופדית ו-7.5% נכות פסיכיאטרית. נכות זו נחשבה כמייצגת את נכותו התפקודית של התובע ואת אובדן כושר ההשתכרות שלו. בית המשפט חישב את הפסדי ההשתכרות של התובע בעבר ובעתיד, והעמיד אותם על 350,500 ₪ ו-640,070 ₪, בהתאמה. כמו כן נפסקו לתובע 15,000 ₪ בגין הוצאות רפואיות וניידות בעבר ובעתיד, ו-350,000 ₪ בגין סיעוד וסיוע מאחרים בעבר ובעתיד. בגין נזק לא ממוני נפסקו לתובע 350,000 ₪, בהתחשב בכאבו ובסבלו, כמו גם בצלקות ובסבל הממושך בעקבות התאונה. סך הפיצויים שנפסקו לתובע עמד על 1,780,570 ₪, מהם היו אמורים להיות מופחתים הניכויים בגין תגמולי המוסד לביטוח לאומי שקיבל. סכום זה כלל 20,000 ₪ הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 17% בתוספת מע"מ. הטענות נגד כלל (נתבעת 9) ושני נתבעים נוספים נדחו. גיל חץ חויב לשלם לכלל שכר טרחת עורך דין בסך 25 אלף שקל. בסיכומו של דבר, חויבו גיל חץ והמלון לפצות את התובעת בהתאם להתחייבויותיהם, לאחר שהביאו בחשבון את אשמתה התורמת של התובעת.