רע"א 30077-05-13

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על החלטה קודמת בדבר פירעון חוב ומימוש משכון. הבקשה נדחתה בשל היעדר שאלות משפטיות מעבר לאינטרסים של הצדדים, שכן המחלוקת הייתה עובדתית בלבד. התיק סובב סביב שורה של הסכמים הקשורים לפירעון חובות ופירוק משכון, שנחתם בין המבקש לבין הבנק. המבקש טען כי הסכם משנת 2005 שנחתם בין הצדדים ביטל את המשכון, בעוד הבנק טען כי לא היה מודע להסכם זה וכי הוא הופר יחד עם הסכמי פירעון חובות אחרים. ההחלטה הראשונית של מנהל ההוצאה לפועל היטיבה עם המבקש, אך בית משפט השלום הפך אותה. לאחר מכן ביקש המבקש רשות ערעור לערכאה גבוהה יותר, אשר נדחה, והשופט קבע כי ממצאי בית משפט השלום צריכים לעמוד בעינם. דחייה זו התבססה על הקביעה כי הערעור עסק בממצאים עובדתיים בלבד, ולא הועלו שאלות משפטיות המצדיקות התערבות. משכך, ההחלטה הקודמת, שהיטיבה עם הבנק, עמדה בעינה, כלומר הבנק יכול היה להמשיך במימוש המשכון, כאשר גם סכום החוב של המבקש אושר. בקשתו של המבקש נדחתה לערער, והשופט הגיע למסקנה כי אין מקום לערעורים נוספים, והותיר את התיק סגור אלא אם כן ייפתח מחדש על ידי בית המשפט המוסמך.