תלה"מ 34569-12-21

תקציר

פסק הדין משרטט את הסכסוך הרכושי בין בני זוג גרושים, תוך התמקדות בבעלות על בית מגורים הרשום על שם הבעל. השופט מסכם את קורותיהם של בני הזוג, ומציין את נישואיהם בשנת 2013, לידת שלושת ילדיהם ועיסוקיהם הנפרדים. האישה החזיקה דירה לפני הנישואין, אותה השכירה, ואילו הבעל בנה בית לפני חתונתם. המחלוקות המרכזיות סובבות סביב מועד תחילת השותפות ביניהם והזכויות בבית הבעל. השופט קובע כי הסדר יתרת המשאבים חל מיום נישואיהם, ודוחה את תביעת האישה למועד התחלה מוקדם יותר. באשר לבית, השופט מגיע למסקנה כי אין די ראיות להוכחת כוונה משותפת לבעלות משותפת, מה גם שהאישה כבר הייתה בעלת בית מגורים. עם זאת, השופטת מכירה בתרומתה הכלכלית של האישה ובמאמציה המשותפים בבניית הבית, ורואה בהשבחה נכס נפרד הנתון לאיזון. שווי השבחה זו, המוערך בכ-800 אלף שקל, יחולק שווה בשווה בין בני הזוג. השופטת מאמצת גם את חוות דעתו של האקטואר בנוגע לאיזון בין זכויות סוציאליות, חשבונות בנק ושווי עסקיו של הבעל, המחייבת את הבעל להעביר לאישה 179,089 שקל לצורך איזון מיידי של זכויותיה. שני הצדדים אחראים להוצאותיהם המשפטיות. בפסק הדין מודגש כי ההחלטות המתקבלות מבוססות על נסיבותיו הספציפיות של המקרה.