עב"ל 131/10

תקציר

החלטת בית המשפט היא כי הערעור נדחה. המקרה נסוב סביב השאלה האם עובד שלקח שנת חופש לצורך השתלמות צריך להיות זכאי לדמי אבטלה בתקופה זו. העובדת המדוברת הייתה מורה שעבדה בארגון ששלח לה מכתב פיטורים לפיו סיום העסקתה יהיה ב-31 באוגוסט 2007. המורה הגישה בקשה לשנת השתלמות בשנת 2008 וקיבלה מענק עבור שני שלישים משכרה הרגיל בתקופה זו מקרן השתלמויות למורים. המוסד לביטוח לאומי קיבל תחילה את תביעתה לדמי אבטלה, אך המעסיק ערער על החלטה זו בטענה כי העובדת אינה מובטלת ויתרה מכך, היא אינה זמינה לכל עבודה שעשויה להיות מוצעת לה בשל התחייבותה לקרן השתלמות כי לא תעבוד יותר משליש מהזמן. קביעתו של בית הדין היא כי החל"ת של העובדת היוותה למעשה תחליף להודעת הפיטורים, ובהינתן שהייתה כפויה וללא כוונה ודאית להמשיך ולעבוד אצל המעסיק לאחר תקופה זו, היא מזכה אותה בדמי אבטלה, בתנאי שתעמוד ביתר התנאים הנדרשים. עוד קבע בית הדין כי אין ראיות המצביעות על כך שהעובדת אינה זמינה לעבודה וכי המעסיק לא בדק את זמינותה. לפיכך, הערעור נדחה, וההחלטה הראשונית לקבל את תביעת העובד לדמי אבטלה עומדת בעינה.