ע"פ 2254/07

תקציר

משה טרונשווילי הורשע בחטיפה לשם כופר, מאסר שלא כדין ושיבוש הליכי משפט, על סמך הודאתו בכתב אישום מתוקן. הוא נידון ל-36 חודשי מאסר, כאשר 12 חודשי מאסר בפועל ריצו במקביל לעונש הקיים, והיתר במצטבר, לצד מאסר על תנאי וקנס. גם טרונשווילי וגם המדינה ערערו על גזר הדין. טרונשווילי טען כי העונש חמור מדי, בעוד המדינה ביקשה להאריך את תקופת המאסר, בנימוק של חומרת העבירות. ערכאת הערעור שקלה את נסיבות המקרה, לרבות מצוקתו הקשה של הקורבן, הצורך בהרתעה, עברו הפלילי הקודם של טרונשווילי ותכונותיו החיוביות, כפי שהעידו עדי אופי. הם מצאו את גזר הדין המקורי קל מדי, במיוחד בהתחשב בעברו הפלילי המשמעותי של טרונשווילי ובחלקו המוביל בחטיפה. בית המשפט דחה גם את טענותיו של טרונשווילי בנוגע לפיצוי שהוטל על הקורבן, וקבע כי האימה שחוותה האחרונה הצדיקה את התשלום. בסופו של דבר דחה בית המשפט את ערעורו של טרונשווילי וקיבל את ערעור המדינה, והחמיר את עונשו ל-5 שנות מאסר, כאשר 12 חודשי מאסר ירוצו במקביל לעונשו הקיים. שאר גזר הדין המקורי נשמר.