ו"ע 1061/05

תקציר

הערעור נסוב סביב השאלה האם בוצעה עסקת מקרקעין בשנים 2002/2003, שעניינה מכירת זכויות בניה. המערערים טוענים כי העסקה לא הייתה עסקת מקרקעין אלא "דמי שתיקה". בית המשפט בחן בקפידה את החוזים שנחתמו בין הצדדים, ומצא כי בחוזה משנת 1972 נמכרו רק 150% מזכויות ניצול הבנייה בנכס המדובר. כמו כן, הוכח כי המערערים הכירו ביתרת אחוזי הבנייה בהתכתבויותיהם. בית המשפט פירש את עסקת 2002/2003 כעסקת מקרקעין, לרבות זכות לרכישת אחוזי בנייה נוספים. לכן, התמורה כולה חייבת במס. המערערים לא הביאו ראיות מספיקות כדי להרים את נטל ההוכחה באשר לשיקולי העסקה. בית המשפט דן גם במועד העסקה, חתם על סיכום האסיפה בשנת 2002 ועל ההסכם בפועל בשנת 2003. נפסק כי הסיכום וההסכם זהים במהותם, והאחרון אינו אלא חידוד של הראשון. מכאן, שהמועד המחייב הוא מועד חתימת הסיכום. בנוסף, התייחס בית המשפט לטענת המערערת להפחתת מס כמוסד ציבורי, שלא הועלתה קודם לכן בהליך. הוועדה החליטה בדעת רוב כי אין לפתוח מחדש את הראיות, שכן בידי המערערת היו הראיות הרלוונטיות מתחילת העסקה ולא הגיש אותן. הערעורים נדחו פה אחד, והמערערים חויבו כל אחד לשלם למשיב הוצאות משפט, בסך 8,000 ₪, בתוספת ריבית והצמדה.