ב"ש 3023/08

תקציר

נגד שני אחים מכפר יאנוה, חמד ורטיב, הוגשו כתבי אישום בגין החזקה ונשיאת נשק שלא כדין והיזק באמצעות חומר נפץ, על רקע סכסוך עם חבר מועצת הכפר. חמד הודה תחילה בפשעים, אך מאוחר יותר חזר בו בטענה שהודאתו נגבתה בכפייה. התביעה טענה כי הודאתו של חמד, יחד עם ראיות נוספות, היוו ראיה לכאורה נגדו ונגד אחיו רטיב. ההגנה הצביעה על מחדלי חקירה וטענה כי ההודאה אינה אמינה. השופט הסכים כי קיימות ראיות לכאורה נגד שני המשיבים, אך ניתן למתן את הסכנה הנשקפת מהם על ידי שחרורם בתנאים מסוימים. נסיבות העבירה, לרבות היעדר פגיעה פיזית או נזק, הצביעו על כך שכוונתם הייתה להפחיד ולא לפגוע. השופט קבע דיון המשך כדי לדון בפרטי תנאי השחרור, שיכללו הרחקה מהכפר, פיקוח של אנשים מאושרים וערבויות כספיות אפשריות. התביעה טענה כי חלופה סמוכה אינה ראויה, בעוד ההגנה ביקשה זמן לבחון אפשרויות אחרות. השופט קיבל את הבקשה וקבע דיון נוסף להשלמת תנאי השחרור.