רע"א 30262-11-16

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בסכסוך בין ויצמן, נטורופת, לבין אלקין, לקוחה לשעבר. ויצמן טענה כי אלקין העתיקה שלא כדין את פורמולות הצמחים שלה והחלה למכור אותן, ובכך גנבה סודות מסחריים ועסקה בגניבת עין. היא ביקשה להשמיד את הבקבוקים והמתחמים של אלקין ותבעה פיצויים על נזקים. אלקין הגיש תביעה שכנגד בגין לשון הרע וטענות נוספות. בית משפט קמא מינה מומחה שיבדוק את הבקבוקים ויקבע אם הם אכן הפרו את הפורמולות של ויצמן. המומחה הסתמך על מסמכים המפרטים את הרכבי הנוסחאות של שני הצדדים שסופקו על ידי מפעל הייצור, אך מסמכים אלה לא הועמדו לרשות הצדדים עצמם בשל הסכמי סודיות. ויצמן עתרה להמצאת מסמכים אלה, אך בית משפט קמא דחה את בקשתה, בנימוק של קיומם של סודות מסחריים והיעדר ראיות מספיקות המצדיקות גילוי. החלטה זו התבססה על זכותה של אלקין להגן על סודותיה המסחריים ועל אופי הביניים של פסק הדין, שלא היווה החלטה סופית בנושא. ויצמן הגישה בקשת רשות ערעור על פסק הדין, אך גם ערכאת הערעור דחתה את בקשתה, והסכימה עם בית המשפט קמא כי ההחלטה היא זמנית ואינה מצדיקה התערבות מיידית. עוד ציין בית המשפט כי ויצמן יוכל לבקש את הפקת המסמכים בשלב מאוחר יותר. בנוסף, ציינה ערכאת הערעור כי חוות דעתו של המומחה, שלא התבססה רק על המסמכים החסויים, תיבחן על סמך הראיות שהוצגו, ובית המשפט יכריע במשקלה. בסופו של דבר נדחתה בקשת רשות הערעור, וויצמן חויב לכסות את הוצאותיו המשפטיות של אלקין.