רע"א 16940-05-25

תקציר

ניתוח זה עוסק בבקשת רשות ערעור ובהחלטת בית המשפט לדחותה, בעיקר על בסיס עקרונות של שיקול דעת דיוני והגשת ראיות במועד. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **כיבוד הערעור להחלטות פרוצדורליות:** עיקרון מרכזי המודגש הוא חוסר רצונה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות הפרוצדורליות של בית המשפט קמא. זה מנוסח כ"כלל מבוסס ומבוסס היטב" (פסקה 8). החלטות כאלה, הנוגעות לניהול הליכים, כפופות לשיקול דעתו הרחב של בית המשפט קמא. ההתערבות שמורה ל"מקרים חריגים" בהם קיימת "פגיעה ממשית בזכויותיו של מי מהצדדים" (פסקה 8, המצטטת את *פלונית נ' פלוני*, *אליהו ענף נ' יובלים סיטי בוי בע"מ*, *יוער אלזו השקעות בע"מ נ' אאורה ישראל יזמות והשקעות בע"מ*, ו*עוואד סאלם פריג' אלח'ורטי נ' מדינת ישראל*). * **הגשת ראיות במועד:** פסק הדין מחזק את הכלל לפיו מצופה מהצדדים להגיש את ראיותיהם "במכה אחת" או "בחבילה אחת" עד המועד האחרון שקבע בית המשפט (פסקה 8, המצטטת *זאפר נ' מדר* ו-*מיכאלוביץ' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ*). כל רצון להציג ראיות חדשות דורש בקשה מהירה ומתאימה. בקשות כאלה נענות בדרך כלל רק כאשר למבקש לא הייתה הזדמנות אובייקטיבית להציג את הראיות מוקדם יותר (פסקה 8). * **קריטריונים להגשת ראיות מאוחרות:** הניתוח מתאר שיקולים ספציפיים להתרת ראיות מאוחרות, כפי שנקבעו בפסיקה. אלו כוללים: * שלב ההליך. * טיב הראיות הנוספות ותרומתן לגילוי האמת. * התאריך שהמבקש ידע או היה עליו לדעת על קיומן של הראיות הנוספות. * נסיבות שבהן צד הופתע באמת מהטיעונים או הראיות של הצד שכנגד. * הצורך לערער על מהימנותו של עד, אם כי הדבר נותר בשיקול דעתו של השופט ואינו מתבטל בקלות בערעור (פסקה 9, המצטטת את *עוואד סאלם פריג' אל-ח'ורתי נ' מדינת ישראל* ו-*אנונימוס נ' אנונימי*). * **תחולת תקנה ספציפית:** בית המשפט הסתמך על תקנה 146(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, כדי לאשר את נימוקי בית המשפט קמא ללא צורך בהרחבה נוספת, מה שמרמז על כך שהחלטת בית המשפט קמא הייתה מקיפה ומבוססת (פסקה 7). * **אין הצדקה לפתיחת הליכים מחדש:** במקרה ספציפי זה, בית המשפט מצא כי פעולותיו של המבקש לא עמדו בקריטריונים להגשת ראיות מאוחרות. הראיות המדוברות היו ידועות למבקש זמן רב, והבקשה להציגן, יחד עם מינוי גרפולוג, נעשתה באופן משמעותי לאחר שהסתיים שלב ההוכחות ובית המשפט קמא רק דחה את מועד מתן פסק הדין כדי להיענות לעתירת המבקש (פסקה 10). מאחר שההליכים בפני בית המשפט קמא הסתיימו למעשה, לא הייתה הצדקה לפתיחתו מחדש (פסקה 10, המצטטת את *אליהו ענף נ' יובלים סיטי בוי בע"מ*). * **פסיקת הוצאות:** ההחלטה מתייחסת להוצאות, תוך חריגה מהנטייה הראשונית של בית המשפט קמא שלא לפסוק הוצאות נגד המבקש. נוכח התנהלותו של המבקש ודחיית הבקשה, חייב בית המשפט את המבקש בתשלום הוצאות לאוצר המדינה, בניכוי הסכום מהפיקדון (פסקה 13). הדבר משקף החלטה שיפוטית להטיל הוצאות כאשר בקשה נחשבת חסרת בסיס וההליכים התארכו. **חידושים משפטיים:** בעוד שהתיק מסתמך במידה רבה על עקרונות משפטיים מבוססים ופסיקה קיימת, ניתן לראות בהחלטה להטיל הוצאות על המבקש, בניגוד לשיקול הראשוני של בית המשפט קמא, כיישום מעשי של עקרונות אלה כדי להרתיע בקשות קלות דעת או עיכוב שלא לצורך. עמדתו הברורה של בית המשפט שלא להתערב בהחלטות פרוצדורליות וההתייחסות המפורטת שלו לתקדימים מדגישים את יציבותם וחשיבותם של כללים פרוצדורליים אלה במערכת המשפט.