עפ"ג 57706-07-23

תקציר

ערכאת הערעור קבעה כי עונשו של בית משפט קמא היה מופרז ואינו עולה בקנה אחד עם חומרת העבירות שבוצעו, ואף לא עם התקדים המשפטי הרלוונטי. העבירות, שכללו דיווח כוזב שיטתי והעלמת מס בהיקף של למעלה ממיליון שקל, הצדיקו ענישה מחמירה יותר מצו השירות לתועלת הציבור והשעיית קנס שהוטלו. חריגתו של בית משפט קמא מהנחיות הענישה שנקבעו, המחייבות בדרך כלל מאסר בפועל בגין עבירות מסוג זה, לא הייתה מוצדקת, גם בהתחשב במצבו הבריאותי של המערער, במצבו המשפחתי ובתפקידו כהורה משמורן. אף כי נסיבות אישיות אלה אינן מבוטלות, הן אינן חריגות דיין כדי להצדיק סטייה ממתחם הענישה שנקבע. זאת ועוד, עברו הפלילי הקודם של המערער בעבירות מס והיעדר כל ניסיון לתקן את המחדלים הנוכחיים מכבידים עליו. ערכאת הערעור, במטרה לתקן פער זה, מחליפה את צו ההוצל"פ בעונש מאסר של 10 חודשים, בצירוף קנס בסך 10,000 ₪, שישולם בתשלומים, בהתחשב בנסיבותיו האישיות של המערער. עונש זה, אף שהוא מהווה עלייה משמעותית מפסק דינו של בית משפט קמא, נחשב הולם יותר נוכח חומרת העבירות. בית המשפט גם מדגיש את חוסר הכדאיות של פערים כאלה בין גזרי דין שניתנו על ידי בתי משפט שונים ומעודד נאשמים להיות מודעים לכך שלעתים קרובות גזרי הדין אינם סופיים. יצוין, כי ערכאת הערעור מקיימת את צווי המאסר על תנאי וההתחייבות שהוטלו על ידי בית משפט קמא. המערער מונחה להתחיל את תקופת מאסרו בבית המעצר "הדרים" במועד קצוב.