בר"מ 7095/11

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין קודם הקשור לשומת ארנונה. הבקשה הוגשה על ידי משרד עורכי דין שהארנונה שלו הותאמה על ידי עיריית תל אביב-יפו כך שתכלול את שטח הגג. המשרד התנגד לתיקון זה, בטענה כי אין לכלול את הגג שכן הוא מהווה "גג פתוח" ולכן אינו חייב במס על פי הפקודה הרלוונטית. ההתנגדות נדחתה על ידי העירייה, והחלטה זו אושרה על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו. המשרד טען כי העירייה משנה את מדיניותה ללא האישור הנדרש, כי ייעוד הגג נקבע בתוכנית הבנייה וכי העירייה לא הביאה את הראיות הדרושות כדי להצדיק את שינוי הסיווג. עוד טענה החברה לאפליה, וטענה כי נכס של שכן בעל מאפיינים דומים זכה ליחס שונה. עם זאת, בית המשפט לא מצא טעם בטענות אלה. נפסק כי הטענות לשינוי מדיניות שלא כדין אינן בגדר הליך הערעור וכי יש להעלות את טענת ההפליה בעתירה מנהלית, במיוחד לאור העובדה שהמשרד לא הבהיר את הבסיס לטענה זו. באשר לסיווג שטח הגג, אישר בית המשפט את קביעת בית המשפט לעניינים מנהליים כי יש לראות בו "מרפסת גג" על בסיס השימוש הספציפי בנכס. די היה בממצאים העובדתיים המפורטים שהוצגו בפני ועדת הערר כדי לקבוע את אופי ייעודו של הגג והשימוש בו, ומשכך לא הייתה הצדקה חריגה מהכלל במקרה זה. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור.