ערר 267/12

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור על ההחלטה לאפשר בנייה מעבר לקו הבניין. הערעור לא העלה טיעונים משכנעים ונמצא חסר שחר. תוכנית הבנייה, שכללה הקפצת כביסה, הייתה בהתאם לתקנות הרלוונטיות ולא דרשה כל הקלה. התקנה קובעת כי כל תכנית שאינה אוסרת במפורש בנייה מעבר לקו הבניין, נחשבת כמתירה זאת. מכיוון שלא הייתה הוראה בתכנית לגבי בניית הבליטה, היא נחשבת לחלק מהתכנית. זאת ועוד, המערערים – בעלי הקרקע הסמוכה – לא ביקשו כל הקלה מהוראות התכנית, דבר השולל את הצורך בדיון. על אף שהוועדה המקומית לא פעלה בהתאם לנוהל התקין, המערערים נדונו בפני ועדת הערר ולפיכך הפגם הפרוצדורלי אינו רלוונטי. נציג מתכנן המחוז התנגד וטען כי התכנית מייעדת במפורש את קו הבניין וכל חריגה ממנו מהווה סטייה משמעותית. עם זאת, דעת הרוב דחתה את הערר וקבעה כי החריגה המבוקשת אינה סותרת את התכנית ואינה משמעותית.