דנ"פ 2475/05

תקציר

העתירה בפני בית המשפט היא לקיים דיון נוסף ביחס לפסק דין קודם שדן בתחולת סעיף 300א לחוק העונשין ביחס להרשעתו ברצח של העותר, שדקר למוות את אשתו. הסעיף האמור מאפשר עונש מופחת אם לנאשם הייתה פגיעה נפשית משמעותית בעת ביצוע העבירה. בית המשפט המחוזי דחה את תחולת סעיף 300א בעניינו של העותר, וגזר עליו מאסר עולם, אשר אושר לאחר מכן על ידי בית המשפט העליון בערעור. הסוגיה המרכזית בעתירה היא נטל ההוכחה לקביעת תנאיו של הסעיף האמור, אשר בתי המשפט קבעו באופן עקבי כי מוטל על הנתבע ברמה של מאזן הסתברויות. בא כוח העותר טוען כי יש לשקול מחדש פסק דין זה, ובמקומו להחיל את סטנדרט הספק הסביר. המשיב, לעומת זאת, גורס כי פסק הדין הקודם מבוסס היטב ואינו מצדיק דיון נוסף, מה גם שפסק הדין בעניינו של העותר לא התמקד רק בנטל ההוכחה אלא גם בנסיבות הספציפיות. השופט דוחה את העתירה בקובעו כי פסק הדין הקיים מבוסס על פרשנות תכליתית של החוק ואינו מחייב בחינה מחודשת, וגם אם כן, עניינו של העותר לא היה נהנה בהכרח מנטל הוכחה שונה.