ת"פ 15012-09-03

תקציר

הנאשמת נסעה לביתה כאשר נקלעה לתאונה שגרמה למותו של אדם אחר. היא הואשמה בשורה של עבירות, בהן הריגה, נהיגה בשכרות וחבלה חמורה. מהראיות עולה כי הנאשמת אכן נהגה ברכב בעת התאונה וכי הייתה שיכורה, כפי שעולה מתוצאות בדיקת הדם. למרות שהיו פערים מסוימים בשרשרת השמירה של דגימת הדם, בית המשפט מצא כי הדגימה אכן נלקחה מהנאשם וכי תוצאות הבדיקה אמינות. בנוסף, דחה בית המשפט את הטענה כי התמרורים המבלבלים גרמו לתאונה, וקבע כי הנאשמת נהגה בנתיב הלא נכון ולא תיקנה את מסלולה. עדויות המומחים והראיות המצולמות תמכו במסקנה זו. בית המשפט דחה גם את טענת הכפייה וקבע כי החלטתה של הנאשמת לנהוג לא הייתה מאולצת אלא היסוס רגעי מצדה. בסך הכל, בית המשפט מצא את הנאשמת אשמה בכל האישומים, כולל הריגה, שכן הייתה לה היכולת הנפשית להבין את ההשלכות של מעשיה. שירות המבחן יגיש תסקיר על הנאשם, והדיון בגזר הדין נקבע למועד מאוחר יותר.