רע"א 9374/09

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק במחלוקת על הפעלת יקב במושב רמת רזיאל. היקב, בבעלות בן זקן, ממוקם על קרקע השייכת לעמותה, שבן זקן חבר בה. העמותה, המיוצגת על ידי המשיבה 3, המינהל, הגישה תביעה נגד בן זקן, בטענה כי על היקב להפסיק את פעילותו בשל הסכמים שפג תוקפם, בנייה בלתי מורשית והפרת הסכם הפעלה. בית משפט השלום בירושלים הורה לבן זקן להימנע משימוש בשטח חריג שנבנה ללא היתר, אך דחה את טענת העמותה כי בן זקן הפר את הסכם ההפעלה, מעבר לבנייה הבלתי מורשית. עוד קבע בית המשפט כי מדובר במבנה תעשייתי ולא חקלאי, וכי ההסכמים המדוברים ניתנים לחידוש. הן העמותה והן בן זקן ערערו על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי בירושלים, שאישר את החלטת בית משפט השלום. לאחר מכן הגישה האגודה בקשה לחופשה כדי לערער על פסק הדין לבית המשפט העליון, שנדחה. שופט בית המשפט העליון הדגיש את היקפה המצומצם של הבקשה, שהתייחסה בעיקר לפרשנות הסכמי ההפעלה וההרשאה, ומצא כי החלטות הערכאות הנמוכות יותר בנושאים אלה אינן מצדיקות התערבות. השופט הדגיש גם את הצורך של בתי המשפט לשמור על שלטון החוק בענייני מקרקעין, אך קבע כי במקרה זה החלטות בתי המשפט הקודמים צריכות לעמוד בעינן. פסק דינו של בית משפט השלום בתביעתו של בן זקן לחייב את האגודה להסכים להיתר בנייה לשטח החורג הוחזר לבירור נוסף. השופט הגיע למסקנה כי פסק הדין אינו מביע דעה לגבי חוקיות הפעלת היקב בעתיד, ועודד את הצדדים למצוא פתרון, נוכח ההליכים המשפטיים הממושכים. הוצאות לא נפסקו לאף אחד מהצדדים בבית המשפט העליון.