בש"פ 4267/21

תקציר

בית הדין השרעי בחיפה הטיל קנסות על נאשם שלא ציית להחלטת משמורת קודמת בנוגע לילדו הקטין. הנאשם ערער, אך בית הדין השרעי לערעורים דחה את ערעורו ואישר את הקנסות. לאחר מכן פנה הנאשם לנשיא בית המשפט העליון לפי סעיף 7א(ב) לחוק בתי הדין הדתיים. הנשיא בחן את המקרה והחליט לצמצם את היקף הקנסות. הקנס הראשון, בסך 1,000 שקל על כל הפרה של החלטת המשמורת, נמצא מידתי, סביר וצופה פני עתיד. אלא שהקנס השני, תשלום חד פעמי של 10,000 שקל, לא היה מוצדק דיו, ולכן חלק זה של ההחלטה בוטל. הנשיאה הדגישה כי מטרת הסנקציות היא להבטיח עמידה בהחלטת המשמורת וכי התליית רישיון הנהיגה חורגת מתחום הליך זה. בנוסף, הסדר הפשרה מנובמבר 2020 בין הצדדים בנוגע למשמורת לא נשקל. הנשיא הגיע למסקנה כי הקנסות המופחתים שנגבו מהנאשם תקפים. החלטה זו ניתנה בעקבות אי קיום צו המשמורת על ידי הנאשם, לאחר שהתקיימו מספר דיונים, ובהתחשב בנסיבות המקרה.